מדברי מטופלים
03-6477898
לקבלת ייעוץ
סיוע זה אינו מהווה תחליף לטיפול נפשי או ייעוץ משפטי. מידע על מרכזים טיפוליים מופיע תחת קטגוריית אודות- סניפים.
המענה במייל הינו חסוי ואנונימי. יחד עם זאת במקרים הבאים, על פי חוק, לא נוכל להבטיח סודיות:
  • פגיעה מינית בידי אחראי על הקטין: הכוונה לאדם הנמצא בקשר כלשהו הגורם לקטין להיות תלוי בו, כמו: הורים, אחים גדולים, דודים. חוג, פנימייה, קייטנה, או כל מסגרת בה שוהים ילדים.
    האפשרי.
  • פגיעה מינית או הטרדה מינית בבית הספר או במסגרת חינוכית: פגיעה של ילד בילד במסגרת ביה"ס, 
  • אם נחשוב שאת/ה מתכוונ/ת לפגוע באופן חמור באדם אחר או לבצע פשע.
     
בכל המקרים הללו לא נוכל להבטיח סודיות אך נעשה הכל כדי להתחשב בך ובטובתך האישית. 
אם קראת ומקובל עליך מה שכתוב כאן – אפשר להיכנס ושלוח לנו מייל ואנu נענה בהקדם האפשרי.

 
מדברי מטופלים
אם יוצאים מגיעים למקומות רחוקים
ליפעת ונטע,
אנחנו בכלל לא רצינו לצאת, בכלל לא ידענו
 שאנחנו כבר שם ואז זה קרה,
 זה קרה ופתאום אנחנו כבר בחוץ,
 אמורים לתת משענת ולא יודעים על מי להישען.
 מאותו מקום חשוך שלחתן לנו יד לעזרה.
 עכשיו שאנחנו בסיום מסע משותף
 ובתחילת מסע חדש/ ישן ,רצינו להגיד תודה,
 על זה שעזרתן, על זה שהייתן שם בזמן הנכון
 ועל זה שנתתם  לנו את הכוח להגיע .
 
מאיתנו תודה
 
פברואר 2012
מכתב מאם
אני אמא לילד בן 12 שפגע מינית בילד בן 6 . לפני שנה הגענו ל"מרכז למניעה וטיפול באלימות מינית בקרב ילדים".
לאחר שבני עבר הערכת מסוכנות הוא התחיל בטיפול,אשר כיום הוא נמצא לקראת סיומו.
כשאני הייתי ילדה, עברתי בעצמי התעללות מינית, ואז המבוגרים שהיו סביבי וידעו ,לא הסכימו לי לדווח על כך ,כי פחדו מהבושה שתהיה למשפחה.אני נשארתי עם  כל הכאב והטראומה לבד,מבלי לקבל טיפול ותמיכה נפשית שתאפשר לי להתמודד עם מה שעברתי . אני לא התלוננתי מעולם,מן הסתם גם האדם שפגע בי לא בא על עונשו ולא קיבל  טיפול שיגרום לו להפסיק לפגוע.
הוא פגע בי וייתכן שפגע גם באחרות .
כשנודע לי שהבן שלי פגע מינית בילד אחר הרגשתי נורא- המון רגשות ומחשבות הציפו אותי, למרות שניסיתי להישאר חזקה ואופטימית. הרגשתי פחד, וכעס ורחמים על הילד שנפגע, וגם המון אשמה על כך שלא ראיתי ולא השגחתי ואפשרתי לראות בכבלים כל מה שהוא רוצה.( בדיעבד הבנתי שללא ידיעתי צפה גם בערוצי סקס בכבלים).
 בני תקף מינית זמן קצר אחרי שאביו נפטר במפתיע. אני נותרתי לבד עם שלושה ילדים קטנים והייתי עסוקה בהישרדות ובניסיון שלי להמשיך לחיות ולברוח מהכאב ומהבדידות. כנראה שבתוך המצוקה שלי לא הייתי מספיק קשובה  לילד שלי ועל כך אני מרגישה אשמה.
הידיעה שהילד שלי תקף מינית הכתה אותי כרעם ולא ידעתי כיצד להתמודד.הרגשתי שבנוסף לקושי שכבר קיים , זה פותח לי את הפצעים מהעבר והופך את זה לקשה יותר.
מעט מאוד אנשים שיתפתי  ,ובדרך כלל נתקלתי בתגובות של כעס על הקורבן שסיפר ועל משפחתו שהתלוננה ,ואמירה חד משמעית שצריך להתעלם מהעניין. אחרי   ניסיון העבר לשלי  שאסור להתעלם וחייבים לטפל מהשורש, עם כל הקושי והכאב שהם עצומים.
לא כעסתי על הילד שנפגע , כי גם אני הייתי פעם במצבו ,וידעתי מה מרגיש קורבן.
ברור לי שאם לא מטפלים זה לא מפסיק ואם זה לא מפסיק- אז יש עוד קורבנות ואני, על בשרי יודעת מה זה להיות קורבן.
היום, כשהילד שלי כמעט סיים טיפול אני מרגישה שגם הוא וגן אני יצאנו מורווחים .אני רואה מה הוא מקבל פה ומרגישה שאני אפילו מקנאה בו בגלל שיש לו מקום שמקשיבים לו ומכוונים אתו ומלמדים אותו לשלוט בעצמו ובהתנהגות  שלו וגם לבטא רגשות בדרך טובה שלא מזיקה לו ולאחרים.
אני רואה אצלו שיפור בכל התחומים- הוא כבר פחות מחפש את כל מה שקשור בסקס בטלוויזיה, הרבה יותר רגוע,  פחות אלים וכבר לא שומר את כל הכעסים בבטן כי הוא יודע שיש מקום שבו הוא יכול לספר הכול ולא לפחד, כי באמת אוהבים אותו כאן ורוצים שיהיה הלו טוב.
תמיד ניסיתי להיות אופטימית ולחשוב חיובי, כי ידעתי שהילד שלי צריך אותי חזקה, היה לי ברור שאין טעם להכחיש כי זה  רק יכול לפגוע בילד שלי. היום אני רבה יותר אופטימית ומרגישה שבסופו של דבר יצאנו נשכרים.
שרה
לא לפגוע שוב
שלום לך!
לכל מי שפגע בילד אני רוצה להסביר מה קרה בפגישות שלי במרכז.
אני רמי (שם בדואי) בן 13. אני גר במרכז הארץ וגמרתי את הפגישות אחרי 28 מפגשים. אני באתי לפה כי פגעתי מינית בילד קטן ששמו דן והוא בן 7.
התחלתי את הפגישות מפוחד, עצוב, כועס.
כשהתחלתי לבוא פחדתי מענת (המטפלת שלי), שהיא תכעס עליי כי אני לא משתף פעולה. 
כעסתי שאני בא לפה, ומפספס את הזמן הפנוי שלי אחר הצהריים.
הייתי עצוב, כי חשבתי שאני אצטרך לבוא לפה הרבה מאוד זמן.
אחרי כמה פגישות שבהן לא שיתפתי פעולה, התחלתי לשתף פעולה. הייתי שמח שאני מתקדם והתיק שלי נעלם מהמשטרה ושוחררתי בסוף מהפגישות.
אני ממליץ לכם לשתף פעולה. אם לא תשתפו פעולה, התיק במשטרה ימשיך להתקיים. אם תשתפו פעולה 28 פגישות או יותר- יש לכם מזל שהתיק יסתיים מהר.
הדבר הכי חשוב שלמדתי פה- זה את הבוץ הטובעני. כשלמדתי את זה, הבנתי איך אפשר לטבוע בבוץ, ואיך אפשר להימנע מלטבוע בבוץ או איך להביא מנוף שיוציא אותך מהבוץ.
את המעגל היה לי קשה ללמוד כי נדרשתי להגיד את כל האמת בפעם הראשונה. אני ממליץ לכם להגיד את האמת לענת, וענת תטפל בכם עד הסוף. אני יודע שקשה ומפחיד להגיד את האמת, אבל אני ממליץ לכם להיות אמיצים ולהגיד לענת רק את האמת. מזה שאני סיפרתי את האמת, למדתי איך לא לפגוע שוב.
אני רוצה לאחל לכם בהצלחה בהמשך הפגישות ובהמשך החיים- לא לפגוע שוב
ממני,

רמי
מכתב לאימא שהייתי לפני שנה
"אני יודעת שהרגע הזה של הגלוי, התקופה מרגישה בלתי נסבלת., ישנם רגעים שהדבר היחידי שאת רוצה זה להעלם. שהחיים יפסיקו, כי יש תחושה שאת הפסקת לחיות. את יודעת שצריך להמשיך הלאה, כי אין אפשרות להרים ידיים. אין אפשרות להתחמק, אין לאן לברוח, זה הילד שלך. הילד שאת גידלת וחינכת, ובכל הרגשות האלו את לא מבינה מה החלק שלך במעשים שעשה. איך את עשית הכול הכי טוב שאת יודעת, ובכל זאת האסון הזה קרה.
אין לי תשובה למה עשית טוב, ובסוף קרה דבר רע, כי אין סיבה אחת, ואין אירוע אחד שיסביר. זה מכלול של דברים, חלקם לא תלויים בך.
מה שבוודאות אני יכולה לומר לך, שהדרך ב"עלם" יביא אותך להיות במקום אחר. אני- את היינו במקום אחר, שחור וחסר תקווה.
היום אנחנו חזרנו לחיים בפועל, במעשים וברגשות.
מה שלא האמנו שיקרה, קרה. עברנו את זה, גדלנו, אנחנו לא באותו מקום.
היום אנחנו אוהבות אותו באותה מידה, מחוברות אליו ולא נזכרות יום יום ברגע הקשה ההוא!
היום ישנם רגעים שאפשר לומר שהחיים טובים יותר מאשר היו לפני. מדהים, לא?
אז יש אור גדול בקצה המנהרה, מבטיחה, מילה שלי. תהיי חזקה! זה קשה אבל את יכולה, והסוף יהיה טוב!
אוהבת, מחבקת, אימא של מיטל (שם בדוי)"
מכתב ממטופל
בס''ד
''מטופל'' חדש ויקר, אתה בטח שונא את המילה הזאת.
כמה כעס על עצמך, על העולם היא מסבה לך.כמה אשמה. וצער ...
אבל טיפול זו לא מילה גסה. אם בן אדם חולה, אז תפקיד הרופא לבדוק אותו ולטפל! החולה לא שואל את עצמו למה הוא נותן לרופא להסתכל לו עמוק בעיניים, באוזניו, בפה, ואפילו להקשיב לפעימות ליבו. כי הוא מבין שכל זה בשביל לעזור, לרפא! אחי, אל תפחד מעצמך, מהרופא שלך.
כמוני כמוך, משו בנפש שלנו, בראש, נדפק מסיבות כאלה או אחרות! עשינו טעות, שנראה שאין מה לטפל? "אני דפוק וזהו" ... אבל לא, תנסה להסתכל עמוק בלב ואני בטוח שתיראה שאתה כן טוב! אז למה זה קרה? משו בחיים שלך הכניס לך חיידק לנפש! ואפשר להוציא אותו! אתה רק צריך להתגבר על הבושה, הרתיעה, לתת לאנשים טובים לעזור לך! נכון, זה קשה.כמו ניתוח לב פתוח, זה לעשות חתך עמוק בלב ולגלות אותו, להוציא את כל הג'יפה שיושבת שם, ולשים על השולחן! זה לא קל ... אבל לכן יש לך פה רופאים! טובים, שרוצים ויכולים לעזור! גבר, אני כותב לך מניסיון. לא מזמן סיימתי טיפול של כמעט שלוש שנים! זה ארוך, זה קשה, זה מפרק ומייאש! אבל אם החיים זימנו לך מצב כזה? אתה יכול! ותצא מזה הרבה יותר גדול! תעשה לעצמך ולעולם טובה, אל תיכנע! אל תיתן לחושך להתפשט בליבך! תוציא תפרוק תצרח, תן למי שיכול לעזור לך! אל תגיד לעצמך מה שאני אמרתי לעצמי אלף פעם. וכל פעם שאמרתי, מה המטרה? התרחקתי "הם לא מבינים אותי! הם לא יכולים! ולא יוכלו ..." כי ככה זה נראה ומרגיש, אבל אחי, תן הזדמנות, תיראה שלא תתחרט! תתעקש עם עצמך, להיאבק על אישיותך!
תעקור כל פחד ובושה. תבין שהם בסך הכל חולשה! תהיה חזק, ועקשן, תקבל! תתעורר, אל תישן! תעזור לעצמך ...
ולא משנה כמה קשה, וכואב! תזכור שאתה מסוגל, ויכול ורוצה! להיות טוב יותר, להתרפא ... תתאמץ כפרה, זה שווה ת'מאמץ!
תתעודד, תאמין שאתה טוב, ויכול להיות עוד יותר. אל תתכחש לחולשותיך. ואל תיכנע להם! אל תיתן להם להפיל אותך, להרוס ...
תילחם! בשביל מי שאתה, תתנחם, ביכולתך להשתנות, להשתפר!
את חייך בטוב לבנות, לתקן ... תחייך, תנשום עמוק
תעבור את מה שאתה צריך. תאמין בסוף הטוב, שאינו רחוק ...
תצפה לתוצאות, לשינוי המתוק!
והכי חשוב, תהיה שמח, וחזק ...
 בהצלחה -  אחד שעבר, עם המון קשיים ויאוש, וחשב שזה  קשקוש, אבל הבין ולמד, ועכשיו מאושר ...                                                                                                                        
מכתב תודה
 
בס"ד
 
לכבוד טליה אתגר
מנהלת המרכז למניעה וטיפול
באלימות מינית בקרב ילדים
 
טליה שלום רב,
 
ברצוני להביע את תודתי על הטיפול שהענקתם לבני
ולמשפחתי, במסגרת המרכז שבניהולך, במהלך התקופה שעברנו,
החל מהחקירה במשטרה ועד שפגשנו אתכם.
 
החזרתם לנו את הביטחון , תמכתם בנו, עזרתם לנו להסתגל למצב
ולראות אותו בפרופורציות הנכונות, ובכך מנעתם את התרסקותינו.
 
להדר, שהשיחות עימה כיוונו אותנו,  איך, כהורים , לתמוך
בילד ולהחזיר לו את הביטחון.
 
למיכל שאבחנה וטיפלה בילד, ליוותה אותו ותמכה
בו, למרות שחלק מהמפגשים היו קשים מלהתמודד איתם, והכי
חשוב, כיוונה והדריכה איך לא לחזור על הטעויות וכיצד להתנהג בעתיד.
 
קיומכם חשוב מאוד לנפגעים ,לפוגעים ולבני משפחותיהם 
 
יישר כוח
 תודה רבה מכל הלב,